מילון מונחים

קווי היסוד (העבים יותר) של האותיות האנגליות נקראים Stems.

רוחב האות האנגלית "אם" (M), המסמן את הרוחב המקסימלי של כל האותיות באותו פונט. למקפים ברוחב אם קוראים "Em Dash".

רוחב האות האנגלית "אן" (N) - או חצי מרוחב האות אם.

גובה האות הקטנה "x" באנגלית הוא הגובה ה"אמצעי" של האות הלטינית.

"הגובה העליון" של האות הלטינית הוא הקו הגבוה ביותר שאליו מגיעה האות האנגלית, בד"כ נוגעים בו האותיות הקטנות d ו-b.

הקו הנמוך ביותר אליו מגיעות האותיות הלטיניות נקרא גובה תחתון. מגיעות אליו האותיות p ו-q.

גובה האותיות הרישיות (Capitals) באנגלית. הוא טיפה נמוך מהגובה העליון (Ascent) של האות.

החלק העליון של האות הלטינית הקטנה, כמו הקווים העליונים של b ו-d.

החלק התחתון של האותיות הלטיניות הקטנות, כמו החלקים התחתונים של p ו-q.

סגנון כלשהו של כתב, שהוא בעצם "משפחה" של פונטים בעלי מאפיין מאחד. ב"משפחת" הפונטים יהיו בד"כ פונטים דומים, במשקלים או סגנונות שונים, כמו רגיל, נטוי, שמן, וכו'.

שינוי בריווח שבין האותיות במקרה ספציפי כדי להתאים את האותיות לשורת/שורות טקסט.

קו מתעגל שנגמר בסריף באותיות לועזיות.

תמונה המורכבת מפיקסלים (נקודות) היא מפת-סיביות. יש פונטים שמקודדים בצורה זו, והם מתאימים אך ורק לגודל ספציפי.

קו או אחד הקווים שיוצרים אות.

מידת עובי הקו של פונט מסויים הוא משקלו.
באנגלית הכוונה היא בד"כ לעובי הקווים האנכיים, ובעברית הכוונה היא בד"כ לעובי הקווים האופקיים.
דוגמאות למשקלים: רגיל, קל, שמן.

פונט בעל עובי קו מאוד מאוד עבה הוא פונט במשקל "שחור".

"שמן" היא המילה העברית שנקבעה עבור פונט בעל עובי קו עבה יותר מהרגיל. יש גם "חצי-שמן" Semi Bold.

עובי קו "רגיל" של פונט מסויים הוא עובי קו שהוא אינו דק או עבה מדי. באנגלית יש גם שאומרים "Book", שהוא בד"כ משקל קל במעט מהמשקל הרגיל, ומשמש לסידור כמות מסיבית של טקסט, הדורשת אות אוורירית יותר.

פונט בעובי קו דק יותר מעובי הקו הרגיל הוא פונט במשקל קל. יש גם שנותנים לאותיותיהם משקל דק יותר - Extra-Light.

הקווים האופקיים באותיות הלועזיות שתפקידם לחבר בין קווים אנכיים.

Sans בצרפתית זה "בלי", ופונט סנס-סריפי הוא פונט ללא תגים המעטרים את סופי הקווים באותיות.

תגים המעטרים את סוף הקווים באות, שהיא "סריפית".

עקומה מעוגלת באות S האנגלית.

משמעות המילה היא אוסף כל האותיות והסימנים הדרושים ליצירת מערכת שלמה של כתב. במונחים דיגיטליים, פונט או גופן הוא קובץ המכיל סט של אותיות וסימנים.

מידה אמריקאית/בריטית, בה משתמשים בעיקר לאותיות.
12 פונקט הם פיקה.
פונקט אחד הוא בקירוב 1/72 אינטש או 0.3515 מילימטר בדיוק.

במונחים של מחשב, תמונה "וקטורית" היא תמונה המורכבת מנתונים מתמטיים המרכיבים צורות הנדסיות שונות. רוב הפונטים מקודדים בצורה זו, ולכן ניתן לשנות את גודלם כנדרש.

הקווים האלכסוניים כלפי מטה באותיות הלועזיות.

משיכה (קו) היוצרת חלל ריק בתוכה, כמו באות האנגלית O.

הקווים האופקיים, או האלכסוניים (בכיוון מעלה) באותיות לועזיות.

"צבע" בטיפוגרפיה הוא מידת הכהות או הבהירות שמתקבלת כשמסתכלים על בלוק הטקסט כולו. השאיפה היא לקבל צבע מאוזן ככל שאפשר.
הגורמים המשפיעים על הצבע הם משקל האות, ריווח האותיות והמילים ויישור הטקסט.

"ציר" של אות כלשהי הוא בעצם זוית נטיית העט או המכשיר שאיתו ציירו את האות. נטיית העט היא שיוצרת את הקווים העבים יותר והדקים יותר באות.

החללים הריקים שמשני צידי האות הם הרווחים, והם אלה שקובעים את מרחקי האותיות זו מזו. החללים הריקים שבין האותיות הם לעיתים קרובות לא פחות חשובים מהאותיות עצמן.

קו שמתעגל, אך לא נסגר, ויוצר בתוכו חלל ריק, כמו באות האנגלית e.

קרנינג הוא ריווח מיוחד שנותנים לזוגות ספציפיים של אותיות בפונט כלשהו.
בד"כ עושים קרנינג במצב שהריווח הרגיל בין שתי האותיות נותן תוצאה רחבה או צרה מדי, או פשוט לא נעימה לעין.